19. פרופ’ יפה זילברשץ האישה הראשונה שמכהנת כיו”ר הות”ת השכילה להפוך את האקדמיה למקוונת עוד לפני פרוץ המגפה // יעל (פרוינד) אברהם

 

בקיץ 2015 נפל דבר: שר החינוך דאז נפתלי בנט מינה את פרופ’ יפה זילברשץ ליושבת ראש הות”ת – הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה. בכך שברה זילברשץ עוד תקרת זכוכית כשהפכה לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד בישראל. היא בת 67, נשואה ואם לשלושה, פרופסור למשפטים המתמחה במשפט בינלאומי וחוקתי ששימשה משנה הנשיא באוניברסיטת בר־אילן, אחרי כהונה כדיקנית החוג למשפטים באוניברסיטה. זילברשץ גם כיהנה במגוון תפקידים בוועדות מפתח – חלקן בנושאים נפיצים כמו סוגיית השוויון בנטל.

בראיונות שהעניקה אחרי בחירתה דיברה לא מעט על הרצון להצעיד את מערכת ההשכלה הגבוהה קדימה, ליישר קו עם העולם ולהניע מהפכה טכנולוגית להוראה אקדמית שונה. “בתפיסת עולמי, בעוד עשר שנים האוניברסיטה תיראה אחרת”, אמרה באחד הראיונות, “אי אפשר להמשיך באינטראקציה של מרצה שעומד ליד הלוח מול הסטודנטים. נושא העברת הידע השתנה, וכיום אפשר להשיג הרבה מהידע לבד בזכות הטכנולוגיה”. לא זילברשץ ולא בנט דמיינו שנגיף חמקמק ישתלט על העולם ויערער את כל מה שהכרנו – בין השאר את הלמידה האקדמית. תוכנית הקמפוס החדש, בניצוחה של זילברשץ, נועדה לעשות לאקדמיה שלנו אדפטציה למגמות בעולם בכל התחומים. אחד התחומים היה בהוראה מקוונת ובניסיון להנגיש את האקדמיה לכל אדם וליצור חיבורים אקדמיים עם העולם הגדול. הדחיפה החזקה הזאת סייעה להתמודד עם תביעת הקורונה ללמידה מקוונת שנפלה על האוניברסיטאות כרעם ביום בהיר. אם מערכת החינוך צלעה כל הדרך לזום, את האוניברסיטאות זה לא זעזע. המהלך, שגם ככה התחיל לנוע, בוצע במהירות. עוד אחד מהמהלכים החשובים של זילברשץ היה לתמרץ את לימודי ההייטק באוניברסיטאות, כשהבינה שהציבור נוהר לתחומים אחרים. כשקלטה שרק כחמישית מתלמידי ההייטק הם נשים – למרות שהגוף הסטודנטיאלי הוא ברובו נשי – הציבה יעד של 35 אחוזים סטודנטיות בתחום, ולשם היא חותרת. כסף רב הקצה הות”ת לקידום הנשים, ואולי כתוצאה מזה תזכה זילברשץ לראות לצידה סוף־סוף עוד נשים בעמדות בכירות באקדמיה הישראלית.

המשפיעים – הכתבות
מסדר הדתל״שים
דרושות נשים
המשפיעים בפרסום
המיינסטרים החדש
כובשי כיפות