25. בצלאל סמוטריץ’ הסמן הימני בכנסת שחתום על שינוי תפיסתי ועל גאוות יחידה // עטרה גרמן

לעיתים נדמה במחנה הימין שבצלאל סמוטריץ’ (40) תמיד היה כאן. התרגלנו למראה הבחור הנמוך והתזזיתי במסדרונות, לקול הצרוד בראיונות ולנפנופי הידיים במליאה. אבל הסמן הימני של הכנסת נמצא במערכת הפוליטית בסך הכול חמש שנים, מתוכן שלוש שנים כיו”ר האיחוד הלאומי.

 

לצד העמידה המוכרת והנחרצת בסוגיות מדיניות ובשאלות דת ומדינה, הוא הותיר חותם מקצועי אחרי 11 חודשים כשר תחבורה חרוץ ויעיל. את הכותרות המקוממות על מדינת הלכה ועל הלהט”ב החליפו סיוע מקצועי וענייני עם מענה ישיר לאזרח, הרחק מגבולות המגזר. כל זה לא עוזר לו מול השאלה שניצבת תדיר בדרכו: האם הוא עצמו נכס או נטל בחיבורים פוליטיים? למקורביו הוא נוהג לומר שהציבור הישראלי כבר מכיר אותו, ובוחר בו למרות עמדותיו.

בפרק הזמן שלו בפוליטיקה התגלו אצלו יומרות לחתור לראשות הציונות הדתית. הוא לא לבד. מתחילת דרכו מלווה אותו חבורת חברים מהישיבה הגבוהה, חלקם בפרונט אך רובם בתפקידי מפתח מאחורי הקלעים. הם עומדים מאחוריו ודוחפים לקידומו כמנהיג הבא.

סמוטריץ’ חתום בשנים האחרונות על שינוי תפיסתי. המסרים נשארו ללא שינוי: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל; רק צורת ההגשה שלהם הוחלפה. הסתיימו הימים שבהם הציונות הדתית זרוקה על גבעה עם חבילת רוגלך דביקים; כעת היא מתהדרת בחליפות ובמסרים משופשפים. מבחינתו פירוש הדבר הוא לכבד את הציבור שהוא שלוחו, להילחם בשבילו ולא להתנצל על הכיפה הסרוגה שעל ראשו. סמוטריץ’ מחזיר את גאוות היחידה שנעלמה.

המשפיעים – הכתבות
מסדר הדתל״שים
דרושות נשים
המשפיעים בפרסום
המיינסטרים החדש
כובשי כיפות