2. אביחי מנדלבליט מתכנן הנתיב, מניח המסילה, קרונות הרכבת, הקטר והכרטיסן של המשך כהונת נתניהו // אריאל שנבל

הקורונה שיבשה לכולנו את תחושת הזמן, אבל בדיוק לפני שנה הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי 1000, 2000 ו־4000. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פתח אז את נאומו במילים “היום הזה הוא יום קשה ועצוב”. היה אפשר לצפות שבכך תשכך ולו במעט ההמולה הציבורית והפוליטית סביבו. סוף־סוף, אחרי שנים של התחבטויות ועיכובים ודיונים ובירורים, הגיע ראש התביעה למסקנה שצריך להעמיד את ראש הממשלה לדין. עכשיו תפוח האדמה הלוהט הזה עובר לאולם בית המשפט ולהפגנת יכולותיהם של עורכי הדין בניסיון לחלץ את התוצאה הטובה ביותר עבורם. אלא שלא רק שההמולה לא שככה, במידה מסוימת היא אף התגברה. כמי שמתגורר בשכנות למנדלבליט, מרחק של כמה עשרות מטרים מכיכר גורן המפורסמת, כמעט בכל שבוע ילדיי שואלים אותי – אז מי מפגין היום נגדו, הימין או השמאל? מדובר במחזה אבסורד: שני הצדדים של המפה הפוליטית מאוד לא מרוצים מהתנהלות היועמ”ש, והוא נמצא בתווך גם אם לא הייתה לו שום כוונה כזו.

 

הן השמאל והן הימין ממשיכים להפעיל לחץ על מנדלבליט, בתקווה להטות את מאבקם הקשור בנתניהו

בחברה מקוטבת ובמערכת פוליטית נפיצה שכבר מספר שנים נעה כמעט אך ורק על הציר העמוס של כן־ביבי לא־ביבי, מנדלבליט משמש עבור שני הצדדים הניצים בתפקיד מתכנן הנתיב, מניח המסילה, קרונות הרכבת, הקטר והכרטיסן. הוא כליא הברק שסביבו מתנהלת המלחמה על המשך כהונתו של נתניהו לעולמי עד מצד אחד, או להשלכתו לכלא כאחרון העבריינים מצד שני. תומכי נתניהו טוענים כי מנדלבליט נסחף אחר הרוח הרעה השלטת בפרקליטות, ונכנע לחורשי רעתו של הימין השולטים לדבריהם בתפיסת חנק במערכת המשפט. מבחינתם הוא אדם חלש שלא הצליח לעמוד על שלו ועל הצדק, והגיש כתב אישום מחורר כגבינה שווייצרית, על עבירות של מה בכך במקרה הטוב, ותקדימים משפטיים מופרכים במקרה הפחות טוב. השמאל שמתעב את נתניהו, הפלא ופלא, טוען בדיוק אותו דבר כלפי מנדלבליט, כלומר שהוא חלש ומפוחד, אלא שלדבריהם אותם פחד וחולשה גרמו לו לקבור את תיק 3000, המכונה פרשת הצוללות וכלי השיט, ולנקות את נתניהו מכל חשד בעניין. התוצאה – שמנדלבליט כמובן לא חפץ בה – היא שבמקום לצאת מאור הזרקורים ולהעביר את הטיפול בתיקי נתניהו לערכאה הבאה, הן השמאל והן הימין ממשיכים להפעיל לחץ עליו, בתקווה להטות את מאבקם הקשור בנתניהו לכאן או לכאן, באמצעותו. תקופת הקורונה רק האדירה את כוחו, כשבסמכותו לאשר כל סגר, החרגה או בדיקות קורונה לשבים מחו”ל. זה בדיוק מה שהופך אותו לאחד האנשים המשפיעים ביותר במדינת ישראל, תואר שעליו היה כנראה שמח לוותר.

אולי זו הכיפה השחורה של ראשו, אולי העובדה שחזר בתשובה ולכן לא נחשב בעיני כולם לחלק לגמרי אורגני מהמגזר הדתי לאומי – כך או כך נדמה שעובדת היותו דתי לאומי כיום לא תופסת מקום נכבד במאבקים שמנהלים נגדו משני הצדדים. הפעמים הבודדות שבהן קיבלה עובדת דתיותו ביטוי קשורות באירועים שהתרחשו סביב בית הכנסת שבו הוא מתפלל בפתח־תקווה. בינואר 2018 הייתי העיתונאי היחיד שתיעד את הגעתם של מפגיני שמאל לפתח בית הכנסת “ניגוני חיים” לקראת צאת השבת. היועמ”ש חמק מדלת צדדית ולא השתתף בתפילת קידוש לבנה. העובדה שבכך נמנע למעשה ממנדלבליט לומר קדיש על אמו בסוף אותו קידוש לבנה גרמה לסערה ציבורית. הפעם השנייה אירעה לפני קצת פחות משנה, כשאישה דתייה תושבת השכונה צעדה ליד מנדלבליט בשבת והפטירה כלפיו “פרשת משפטים בושה”. שני האירועים, האחד משמאל והשני מימין, מעידים יותר מכול על החזיתות הציבוריות שמולן הוא עומד.

המשפיעים – הכתבות
מסדר הדתל״שים
דרושות נשים
המשפיעים בפרסום
המיינסטרים החדש
כובשי כיפות