23. קלמן ליבסקינד העיתונאי שהפך למותג וזוכה להערכה מימין ומשמאל // צביקה קליין

לאף אחד אין ספק בכך שלעיתונאי קלמן ליבסקינד (מגיש בכאן ובעל טור במעריב) יש דעות ימניות נוקשות, וכמגיש ופרשן הוא גם מביע אותן, אבל מימין ומשמאל ישנה הערכה גדולה מאוד לליבסקינד על היותו עיתונאי אמיתי, איש של נתונים ועובדות. הסיפורים שפרסם וחשף עם השנים הרעידו את מדינת ישראל, למרות שלרוב לא כתב או שידר באחד מכלי התקשורת הגדולים והחזקים ביותר. המותג של ליבסקינד עומד בפני עצמו.

ליבסקינד פרסם השנה מאמר שגרם לימנים רבים לכעוס עליו, ובו הוא קורא לראש הממשלה נתניהו להגיע לפשרה בענייניו המשפטים ובמקביל לסיים את כהונתו. קבוצה של אנשי תקשורת ימניים תקפו את ליבסקינד על הדברים, והוא מצידו לא נשאר חייב. במאמר נוקב הוא ביקר את אותם אנשי ימין בתקשורת שלדעתו אינם עיתונאים. “אני רוצה לעזוב רגע את עצמי ולהתמקד במשהו חשוב הרבה יותר. קוראים לו עיתונות”, כתב במאמר שבו הוא מנגח אנשי תקשורת רבים, שעם חלק מהם היה בקשרי חברות קרובים. “במשך שנים פיללנו בימין לעיתונות ‘אחרת’. במידת מה, זה קרה. יש כיום בתקשורת יותר פרצופים ‘אחרים’ מבעבר. אבל לצידם של אלה, צמחה לה באין מפריע גם ערוגה מסוכנת של גידולי פרא תקשורתיים. אנשים שברובם לא כתבו מעולם ידיעת חדשות, ולא אספו מעולם מידע, ולא חיטטו מעולם בארכיון מצהיב, ולא דיברו מעולם עם מקור, ולא הצליבו מעולם סיפור”.

ליבסקינד (50) לא גדל בגלי צה”ל, ואף פעם לא היה מעורבב ב”ברנז’ה” העיתונאית. הוא בכלל עבד כחוקר פרטי, עד שלפני קרוב ל־25 שנה החל לכתוב במקור ראשון, וחמש שנים לאחר מכן עבר למעריב. למרות זאת – ואולי דווקא בגלל זה – מדובר באחד העיתונאים המשפיעים בישראל, שמחד יש לו דעות נחרצות, ומאידך אינו כופה את דעתו על המציאות. רבים מאוד מאזינים לו או קוראים אותו כיוון שהם מעריכים את היושרה, האתיקה המקצועית והדיוק שלו.

המשפיעים – הכתבות
מסדר הדתל״שים
דרושות נשים
המשפיעים בפרסום
המיינסטרים החדש
כובשי כיפות